|
כדברי השיר של נעמי שמר,מאז סוף שנות ה-50 לאחר שהכרנו כאן
בארץ,צעדנו כ20 שנה ביחד הן על מגרשי הכדורעף וגם בילינו
עם המשפחות.
בלילות שישי גררנו את כולם ל "שיגעון" הפרטי שלנו-למשחקי
הכדורעף.
איזידור,נולד ב17 במאי 1928 בעיר צרנוביץ-רומניה.בגיל 12
הוגלה למחנה השמדה בטרנסניסטריה עם ההורים.לאחר המלחמה
עברה משפחת ברונוסר לעיר הבירה בוקרסט,שם הוא סיים את
לימודיו בביה"ס התיכון "שינקאי".
בשנת 1955 התחיל את לימודיו במכון לחינוך גופני-I.C.E.F.,לאחר
שסיים שנת לימודים אחת(כולל קורס שופטים בכדורעף) הופסקו
לימודיו בגלל שהגיש בקשה לעלות לישראל.
בשנת 1958 עלה ארצה והתיישב ב בת גלים אצל אחות אימא של
זלמה(רעיתו),לאחר זמן קצר קנו דירה בקריות ובשנת 1966,חזרו
שוב לחיפה.
בשנת 1961 נולדה ביתם אלונה.
איזי עבד שנים רבות,עד ליציאתו לגמלאות בבתי זיקוק.
איזי,התחיל את קריירת השיפוט שלו עוד במולדתו רומניה,בארץ
שפט מאות משחקים בכל המסגרות הקיימות,גולת הכותרת הייתה
קבלת תואר שופט בינלאומי, הצטיין כשופט בעל ידע ושליטה
בחוקת הכדורעף,ואוביקטיבי.
גם כאשר הוא הפסיק לשפוט בזירה הבינלאומית ובליגות הגבוהות
לא זנח את מלאכת השיפוט ועבר לשפוט בליגות למקומות עבודה.
במרוצת הזמן גם התמנה לרכז משחקי הכדורעף במחלק למקומות
עבודה.
איזי,התגלה כמארגן מוכשר והצליח להטביע את חותמו ב ארגון
ובשיפוט לשביעות רצון כל הגורמים.
מעטים יודעים שאיזי היה מאמן מצטיין בשנות ה-60 וה-70 של
המאה הקודמת,הוא התחיל לאמן קבוצת ילדים בקיבוץ חניתא
(באותה תקופה רוב הקבוצות היו מהקיבוץ הארצי) שהוא לא
קיבוץ של השומר הצעיר,ולאחר מספר שנים חניתא הפכה לשם דבר
בכדורעף הישראלי וטיפסה עד ליגה הלאומית,מספר שחקנים כמו
אביתר רם ומיכה נבון כיכבו שנים בנבחרות ישראל.
איזי,לא היה רק עמית למקצוע הוא היה חבר וידיד אמת.
המפגשים שלנו היו לא רק בנושאי כדורעף,אלא גם בילינו בקרב
המשפחות ובמפגשים חברתיים שונים.
נסענו יחד גם לחו"ל,אזכיר כאן את הנסיעה עם נבחרת הנשים של
ישראל לטורניר "טומיס" ברומניה,לאחר הטורניר סיירנו כמה
ימים בעיר הבירה-בוקרסט, גולת הכותרת של הסיור הייתה כאשר
ביקרנו בשכונות בהן גדלנו,ההתרגשות הרבה לפגוש את הבית שבו
גדלת במשך 16 שנה,ולחזור לשם לאחר 22 שנים השאירו עלינו
רושם עמוק ותקופה ארוכה חלקנו את החוויות עם המשפחות
והחברים הקרובים.
איזי כבעל,כאב וכסבא היה מסור ואהב את משפחתו ובכל הזדמנות
סיפר עליה,הוא תרם רבות לקידום הכדורעף הישראלי,הן
בשיפוט,באימון ובארגון.
היה אדם צנוע,חביב,מקובל בחברה,אנשים אהבו להיות במחיצתו.
אני הפסדתי חבר קרוב.
ובלילות שישי,כשרוח חרישי
בצמרות שחורות עובר
אז אני אותך זוכר.
יהי זכרו
ברוך. דר'
יעקב סובוביץ
חיפה.
|
